החלטה בתיק ע"פ 460/08 - ט"ז

           ההליך שבכותרת הוגש לפני כשלוש וחצי שנים, אולם טרם הוגשו בו נימוקי ערעור. לפניי בקשת הסנגוריה הציבורית הארצית לשחרורה מייצוג בהליך שבכותרת, ובקשה מטעם המערער להחלפת הסנגור הממונה (לאחר שכבר הוחלף בעבר) ולהארכת מועד נוספת להגשת נימוקי ערעור. בנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, אני רואה להותיר תלויה ועומדת את בקשת הסנגוריה הציבורית לשחרור מייצוג, ולהעביר את התיק במצבו הנוכחי (ללא נימוקי ערעור כתובים) לדיון לפני הרכב שופטים. אבהיר את השתלשלות העניינים שקדמה למתן החלטתי האמורה ואת טעמיה.

עיקרי העובדות והשתלשלות העניינים

1.        המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים אלרון, סוקול וסעב) בשתי עבירות רצח, ארבע עבירות שוד בנסיבות מחמירות, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה ועבירה של חבלה חמורה. בגין כך, נדון המערער בינואר 2008 לשני מאסרי עולם ולעשרים שנות מאסר בפועל, במצטבר.

2.        המערער יוצג בבית-המשפט המחוזי על-ידי הסנגוריה הציבורית. ביום 15.1.2008, יום לאחר מתן גזר-הדין בבית-המשפט המחוזי, הגיש המערער בעצמו בקשה לעיכוב ביצוע העונש. בהחלטת כב' השופטת ארבל מיום 21.1.2008 נקבע בין היתר, כי "בהעדר נימוקי ערעור לא ניתן לדון בבקשה לעיכוב ביצוע", וכי הדיון יידחה בהסכמת הצדדים "...כדי לאפשר לסנגוריה הציבורית למנות עורך דין מטעמה לטיפול בערעור... לרבות הגשת נימוקי הערעור, ונימוקים לבקשה לעיכוב ביצוע, ככל שיימצא כי יש לעמוד על הבקשה". בעקבות ההחלטה האמורה, מונה בשעתו עו"ד ארז מלמד מטעם הסנגוריה הציבורית לייצוג המערער בהליך שבכותרת.

           ביום 14.2.2008 הודיע עו"ד מלמד לבית-משפט זה כי הוא חוזר בו מהבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש מרשו. בעקבות כך, נמחקה הבקשה האמורה בהחלטת כב' השופטת ארבל מיום 17.2.2008. ביום 27.2.2008 הגיש עו"ד מלמד הודעת ערעור פורמאלית (ללא נימוקים) מטעם המערער. בהודעה נאמר כי הערעור הינו על הכרעת הדין, ולחילופין על חומרת העונש, וכי נימוקי הערעור יועברו לבית-המשפט בתוך 3 חודשים.  

3.        מאז הגשתה של הודעת הערעור הפורמאלית בסוף פברואר 2008 ועד היום (יולי 2011) לא הוגשו נימוקי ערעור מטעם המערער. בראשית הדרך, ביקש עו"ד מלמד מספר אורכות להגשת נימוקי הערעור נוכח היקפו של חומר החקירה, שלפי הנטען הצריך לימוד מצד הסנגור הממונה שלא ייצג את המערער בבית-המשפט קמא; וכן נוכח הצורך הנטען בעיון ובהכרעה של הסנגוריה הציבורית הארצית במספר סוגיות הנוגעות לערעור שטיבן לא פורט. בבקשת אורכה נוספת ציין עו"ד מלמד כי המערער התבקש להעביר לעיונו של עו"ד מלמד מספר נתונים ש"...לאחר קבלתם יוחלט על היקף הערעור וסוגו" אולם לפי הנטען, עו"ד מלמד לא זכה לשיתוף-פעולה מטעם המערער. לפיכך, התבקשה אורכה נוספת להגשת נימוקי הערעור על-מנת לאפשר לעו"ד מלמד "למצות ההליך" מול המערער. רשמי בית-משפט זה נעתרו לבקשות האורכה האמורות שהוגשו בהסכמת המדינה.

4.        ביום 15.7.2009 הגיש המערער בעצמו בקשה שכותרתה "זימון לדיון בערעור בענייני בהקדם". בבקשה עתר המערער, בין היתר, לכך שעו"ד מלמד ישוחרר מייצוגו שכן לטענת המערער אין לו אמון בו. עוד ביקש המערער כי ימונה לו סנגור חלופי מטעם הסנגוריה הציבורית, וכי במקביל יתאפשר למערער להיות "סנגור-מישנה" (כך לשון הבקשה) כדי שיוכל להעלות טיעונים בעצמו במסגרת בירור הערעור. בתגובת הסנגוריה הציבורית הארצית מיום 30.7.2009 צוין כי "על רקע חילוקי דעות וקשיים שהתעוררו בקשר שבין המערער לבין סנגורים שמונו לייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית, ואשר אין מקום לפרטם כאן, החליפה הסנגוריה הציבורית את ייצוגו של המערער מספר פעמים בעבר". עם זאת, בהודעה צוין כי חרף הקשיים האמורים, נכונה הסנגוריה הציבורית "לעשות מאמץ נוסף". בהתאם לכך, ייצוג המערער בהליך שבכותרת הוחלף והועבר לידיו של עו"ד עופר אשכנזי. נוכח החלפת הייצוג והצורך בלימוד החומר על-ידי הסנגור הממונה החדש; ונוכח הצורך בבחינת הקשר עם המערער; ביקשה הסנגוריה הציבורית פרק זמן נוסף של 60 ימים להגשת נימוקי הערעור. בקשה זו התקבלה בהחלטת רשם בית-המשפט ביום 3.8.2009.

5.        מאז החלפת הסנגור הממונה ביולי 2009, הגיש עו"ד אשכנזי מספר בקשות אורכה מוסכמות להגשת נימוקי ערעור מטעם המערער. הטעמים בעטים התבקשו האורכות היו נעוצים בצורך בקבלת מכלול החומר הרלוונטי לתיק, לרבות קלטות הכלולות בחומר החקירה שלפי הנטען לא אותרו בשעתו בחומר המשטרתי; וכן הצורך בלימוד החומר לצורך גיבוש קו הטיעון בערעור. רשמי בית-משפט זה נעתרו לבקשות האורכה המוסכמות. ביום 23.1.2011 הודיעה המדינה בתגובה להחלטתי כי הקלטת החסרה מחומר החקירה אותרה והועתקה, וכי הסנגור רשאי לקבלה. בהתחשב בכך, ונוכח הזמן הרב שחלף מאז פתיחת ההליך, לא ראיתי להתיר לסנגור הממונה אורכה של ארבעה חודשים להגשת נימוקי הערעור כפי שביקש, וקבעתי בהחלטה מיום 24.1.2011 כי הנימוקים יוגשו תוך 45 ימים. נימוקים אלה לא הוגשו עד היום. תחתיהם הגישה הסנגוריה הציבורית ביום 16.2.2011 בקשה לשחרור מייצוג בהליך שבכותרת.

הבקשה לשחרור מייצוג והדיון בה

6.        בבקשה לשחרור מייצוג טען עו"ד גיל שפירא, בא-כוח הסנגוריה הציבורית הארצית, כי במשך 3 שנים פעלה הסנגוריה הציבורית בעניינו של המערער, אולם עורכי-הדין שמונו כסנגורים לא זכו לשיתוף פעולה מצידו. לפי הנטען, בהעדר שיתוף פעולה כאמור, לא ניתן היה לגבש את נימוקי הערעור כראוי ולפיכך התבקשו אורכות שונות מעת לעת, ללא הועיל. בבקשה צוין בנוסף כי "שני עורכי דין שונים אשר מונו לו [למערער] לא זכו לשיתוף הפעולה הדרוש, וכעת נראה כי נתגלעו מחלוקות מהותיות בין המערער לבין הסנגוריה הציבורית באשר לאופן הטיפול בתיק זה". הסנגוריה הציבורית הארצית הוסיפה וטענה בבקשתה כי המערער הודיע לה כי ברצונו לייצג את עצמו וכי בכוונתו להגיש באופן עצמאי את נימוקי הערעור. בהתחשב בכל אלה, טענה הסנגוריה הציבורית הארצית כי אין באפשרותה להמשיך ולייצג את המערער.

7.        ביום 8.3.2011 קיימתי דיון במעמד הצדדים בבקשה לשחרור מייצוג. בדיון לפניי טען עו"ד שפירא כי קשיי הייצוג היו ניכרים לאורך כל הדרך - הן בהליך בבית-המשפט המחוזי, במסגרתו נאלצה הסנגוריה הציבורית להחליף את ייצוג המערער מספר פעמים; והן בהליך שבכותרת במסגרתו הוחלף הייצוג פעמיים. כל זאת, עקב קשיים בהשגת שיתוף-פעולה מצד המערער. לטענת עו"ד שפירא, אין באפשרות הסנגוריה הציבורית להגיש נימוקי ערעור, שכן בהעדר שיתוף פעולה מצד המערער, קו הטיעון אינו ידוע. עו"ד שפירא הוסיף וציין כי ישנה טענה שהמערער עורר בפני הסנגור הממונה אולם הסנגוריה הציבורית מנועה מלהעלותה בבית-המשפט עקב מגבלות אתיות (לא נמסר בעניין זה פירוט); וכי מלבד אותה טענה, נמנע המערער מלהעלות לפני הסנגורים הממונים טענותיו לגוף הערעור. לשאלתי מדוע חלף זמן עד שהסנגוריה הציבורית ביקשה לשחררה מייצוג בהליך שבכותרת, השיב עו"ד שפירא כי הסנגוריה היתה מעוניינת לבחון את כל חומר הראיות בניסיון למצוא עוגן ראייתי לכתיבת נימוקי הערעור ובמאמץ לזכות בשיתוף פעולה מצד המערער, אולם ללא הועיל. הוספתי ושאלתי את עו"ד שפירא האם ניתן לאמץ פתרון מעשי כלשהוא לצורך כתיבת נימוקי הערעור, לרבות הבאת טענות בשם אומרן. תשובת עו"ד שפירא היתה כי לפי הבנתו המקצועית, הדבר לא יהיה לטובת המערער.

           במהלך הדיון הביע המערער עצמו נכונות להיות מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית, ואף הביע נכונות לשתף פעולה עם הסנגור הממונה הנוכחי - עו"ד אשכנזי. טענת המערער בדיון לפניי היתה כי עד כה לא הוגשו נימוקי ערעור שכן הסנגורים באו אליו לזמן קצר, לא הכירו את התיק, והגיעו "בעמדה שלילית שאי אפשר להגיש ערעור" - כך בלשון המערער. בהתייחס לטענות אלה, הדגיש עו"ד שפירא כי ייצוגו של המערער הוחלף מספר פעמים בעבר - הן בבית-המשפט המחוזי והן בהליך שבכותרת - עקב סירוב המערער לשתף-פעולה עם  סנגוריו; וכי הסנגוריה הציבורית אינה מוצאת לנכון להחליף את הייצוג פעם נוספת.

           יוער כי במסגרת הדיון, הביעה באת-כוח המדינה, עו"ד יעל שרף, חשש מפני שחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג בהליך שבכותרת, בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע המערער ותקופת המאסר שהוטלה עליו; ובהתחשב בכך שעל-פני הדברים המערער נעדר הכשרה מתאימה לכתיבת נימוקי הערעור בעצמו.

8.        בסופו של דיון, ביקשה הסנגוריה הציבורית כי לא אתן החלטה בבקשתה לשחרור מייצוג, וזאת על-מנת שייעשה ניסיון נוסף של הסנגור הממונה, עו"ד אשכנזי, להיפגש עם המערער לצורך גיבוש נימוקי הערעור. יוער כי במסגרת הדיון הבהרתי למערער כי התיק לא נקבע עד כה לדיון לגופו בהעדר נימוקי ערעור; וכי ראוי שהמערער יגיע מוכן למפגש עם הסנגור הממונה, וישתף פעולה עימו על-מנת לקדם את בירור הערעור שהוגש לפני למעלה משלוש שנים.

9.        ביום 12.4.2011 הגישה הסנגוריה הציבורית הודעה מעדכנת מטעמה. בהודעה נאמר כי בהמשך לדיון במעמד הצדדים, ביקר עו"ד אשכנזי ביום 7.4.2011 במקום מאסרו של המערער, אולם הלז מסר לו כי הוא זקוק לפרק זמן נוסף של כחודש וחצי לשם היערכות לפירוט טענותיו. לפיכך, ביקשה הסנגוריה הציבורית אורכה נוספת על-מנת לבחון את האפשרות לייצגו כראוי.

           בהחלטתי מיום 17.4.2011 קבעתי כי ניתנת למערער אורכה בת חודשיים להגשת נימוקי ערעור עד יום 19.6.2011. בין היתר, נאמר בהחלטתי כי אם וככל שהמערער לא ישתף פעולה עם הסנגור הממונה לצורך כתיבת נימוקי הערעור בזו הפעם, עליו להודיע בתוך אותו מועד האם העמיד לעצמו עורך-דין אחר, וככל שהתשובה שלילית - על המערער להגיש בעצמו את נימוקי הערעור עד המועד שנקבע. החלטה זו הועברה באמצעות השב"ס למערער בעצמו.

10.      ביום 14.6.2011 הגישה הסנגוריה הציבורית הודעה מעדכנת נוספת מטעמה. בהודעה נאמר כי הסנגור הממונה, עו"ד אשכנזי, שוחח מספר פעמים עם המערער, ואף שלח ביום 2.6.2011 את עו"ד קרן קלר ממשרדו כדי לשוחח עם המערער באופן אישי במקום מאסרו, אולם הסוהרים מסרו לה כי המערער בחר שלא לצאת מתאו ולא להיפגש עימה. ביום 5.6.2011 שוחח המערער עם עו"ד אשכנזי טלפונית, ומסר לו כי הוא זקוק לפרק זמן נוסף להכנת טיעוניו וכי בכוונתו לפנות באופן עצמאי לשם קבלת אורכה נוספת. בנסיבות אלה, שבה הסנגוריה הציבורית על עמדתה לפיה אין באפשרותה לגבש את קו הטיעון בערעור או את נימוקיו, וכי נוכח העדר שיתוף-פעולה מצד המערער היא מבקשת לשחררה מייצוג בהליך שבכותרת.

           יוער כי מספר ימים לאחר מכן, ביום 19.6.2011, הגיש המערער בעצמו בקשה שכותרתה "ארכה להגשת הערעור". בבקשה נטען כי "ההסכמה ההדדית" שהושגה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים לא בוצעה מאחר שעו"ד אשכנזי ביקר את המערער "מספר דקות" בלבד, ומאחר שחומר ראייתי לא הועבר למערער. המערער ביקש אורכה של מספר חודשים לכתיבת נימוקי הערעור, וכן ביקש את החלפת הסנגור הממונה בסנגור אחר שיסייע בידיו. בבקשתו ציין המערער כי אין באפשרותו להעמיד לעצמו עורך-דין באופן פרטי.

ההכרעה בנסיבות העניין